יום שני, 4 במרץ 2013

בלב העץ הפנימי

אנשים מגיעים לטיפול או ליווי לרוב ברגעי משבר או מצוקה,מבקשים התקדמות או לפחות הקלה. 
גם אני.
אחד הדברים החשובים והמועילים בעיניי בטיפול ובהנחיית תהליכים
הוא לאפשר למי שמולי למצוא את המשאבים הפנימיים ,
לזהות את מקומם ותחושתם בגוף, לשיים אותם.וגם אצלי - זה ריקוד עדין בין הרצון והצורך להתפתח, לזהות דפוסים,להימנע מנפילה ל"בורות" מוכרים בהתנהגות, ברגשות, בחשיבה, במערכות היחסים..
לבין ההכרה במשאבים שלי, במה שכבר יש לי שמאפשר לי להיות מי שאני, להתקדם, לתת לעצמי ולאחרים,

ועוד יותר מזה -  ההכרה ביופי של מה שיש. היופי הייחודי, השלם מעצם היותו.
ההכרה בעובדה שעם כל המורכבות והדרך שאף פעם לא נגמרת,מה שיש הוא כבר יפה וטוב. הזמנים שבהם אני מכירה בזה הולכים ומתארכים, בזמנים האלה יותר טוב ופשוט ונעים לי.לגדל את ה"יש" שלנו ולאפשר לזה להיות זמין עבורנו בעת הצורך - זו מלאכה שנושאת פירות אמיתיים בחיינו. זה לגדול על קרקע פוריה.
ככל שה"יש" מתחזק גדלה האפשרות לטפל בחוסר ובקושי,
ולעשות זאת  בסבלנות ובחמלה. להתבונן בו, להקשיב לו,להתקדם בעזרתו, לאפשר לו להשתנות כשהמסר שלו נשמע.ככל שה"יש" מתחזק, אפשר להמריא יותר גבוה, להתרסק פחות כואב..אפשר להזין את עצמנו בטוב, לחוש בטחון ומרגוע, לצעוד יותר בקלות בדרכי החיים.והרי מה כבר אנחנו מבקשים אם לא זה..
משתפת כאן שוב פוסט ישן שלי, מלפני כשנה. היום אני יודעת שאז מצאתי שם, בתוכי, עוגנים ומשאבים שאפשרו
לי לעשות דרך שאז לא יכולתי אפילו לדמיין.

כשקוראים את זה, אלו מילים שיכולות לחזק.
כשחווים את זה, כמו שקורה בתהליך התמקדות, זה הופך לחלק מאיתנו,
כמו אוכל שאכלנו או מגע שקיבלנו. מזין.

שביל האבנים הצהובות שלי...

"פעמים ספורות בחייו אדם זוכה להתמודד עם חוויה מטלטלת.

לרוב קוראים לזה משבר.

החוויה המיידית בעת משבר דומה ל"הצפה". תחושות ורגשות עוצמתיים, גואים כגלים גבוהים,

כל מה שיש לנו, כל מה שיצרנו, אמונות וערכים - עומדים למבחן מחודש.

חשיבה הגיונית, ליניארית, אינה מצליחה לתפוס את המורכבות כולה.

חוויה כזו- יש בה גם הזדמנות לצמיחה, קפיצת-דרך, שינוי משמעותי.

אני בחרתי- לעגון בגוף, ולמצוא את המשאבים והכוחות העומדים לרשותי.

בלב אותה סערה, פתחתי חלון פנימה, ועלתה בי ההכרה: יש לי בסיס. בגב הנשען, באגן. אני שמורה ומכוונת. יש מיכל. ובתוכו – סערה. חוויה מטלטלת, לא רגילה, לא צפויה.

כשאני נמצאת עם זה עולות המילים - "ניתן להכלה".

אני נמצאת עם זה זמן, ועולה השאלה – איך אדע שהנושא הזה ניתן להכלה? עלי לשמור על עצמי.

אני נזכרת שאפשר למצוא בגוף, במכל הזה שבו כל החלקים שלי נוכחים, את הכוחות.

שאפשר להפנות את תשומת הלב למשאבים. שתשומת הלב שלי תלך מאליה למקומות שמתאימים ומדוייקים לעכשיו..

אני מרגישה את כפות הרגליים, כמו שולחות שורשים אל תוך האדמה. אוהבת את החום- העמוק הזה, שנישלח אל תוך החום- החם. את הנשימה שמגיעה עכשיו עד לאגן.

"חיבור לקרקע".

משם תשומת הלב עולה, לעמוד השידרה, שכמו מגדיל עכשיו כל חוליה, מנכיח אותה אל מול המשענת של הכורסה, והופך בדמיוני לגזע של עץ. מאלו הזקופים, החזקים, עם הקמטים בקליפה.

אני אוהבת קמטים של עצים, שהם לא כאלה צעירים ובוסריים וירקרקים (טוב, גם בהם יש קסם..), אלא כבר עם קליפת חוכמה שמכירה את החיים. ועולות המילים -


"ללכת בדרך שלי", לדעת מה אני עושה.

ומשם, מקדימה, באזור החזה, זרמים עדינים, נקודות קטנטנות של… עדינות. כן..

מסביב ללב דרושה הרבה עדינות עכשיו.. אני מחבקת אותה, והיא אותי.



"עדינות"


ולפני שאני מתמסמסת אל העדינות, שמבקשת ממני לא להיות קשה עם עצמי, אני חשה את המרכז שבין העיניים שלי, שם במצח, צופה קדימה, ממוקד כזרקור.

"פוקוס".

אני מתבוננת בכל אלה, מלמטה למעלה, ונוכחת בנוכחותו של עץ. מה שהיה חלקים חלקים, התמזג לו לנוכחות חיה של עץ, עם שורשים וענפים, ועלווה ירוקה שמתפרשת לצדדים.

אני כבר מרגישה הרבה יותר בבית. העץ הוא דימוי אהוב ומוכר בגוף שלי, מזכיר לי רגעים טובים. אני שמה לב שהפעם, אני ממש יושבת בגזע שלו.

יש שם מקום נח, בדיוק בשבילי, בגזע-כסא שלי. אני מרגישה שאני חלק מהעץ הזה, שמחובר לקרקע, צומח כעמוד שידרה, מלבלב בעדינות, מתמקד אל השמש, אל המרחב.

אני חשה ערנות, חיוניות, גם מידה מסוימת של.. דריכות. אני לא "נרדמת" בנעימות הזו של העץ, יודעת שבעוד כמה רגעים אפקח עיניים אל אותה מציאות שבאתי ממנה.

אני מוכנה עכשיו.

האבנים הצהובות, על השביל הנוכחי, של הסיפור הנוכחי, כבר מונחות. בימים הבאים, בלא מעט רגעים, אזכר בהן. אחזור ואניח אותן שם בדמיוני, אחוש אותן בגופי.

חיבור לקרקע, ללכת בדרך שלי, עדינות, ופוקוס."


אני כאן כדי ללוות את גידול את העצים היפים שאנחנו,

וב16.3.13 אני מנחה סדנה המשלבת תהליכי התמקדות ותנועה  מתוך כוונה להכיר את המשאבים שלנו,

ולהכיר בטוב שאנחנו, להרגיש את היופי שלנו כאן ועכשיו. זה הקישור לדף האירוע בפייסבוק
http/s://www.facebook.com/events/139819439519078