לפני חודש התארחתי בתכנית "השמיים הם הגבול", ברדיו החיים
הטובים.
עופר, שאירח אותי בתכנית, שלח לי שאלון מקדים ובו כמה
שאלות.
אחת מהן הייתה "מה הפחד הגדול ביותר שלך".
הלכתי עם השאלה הזו כמה ימים.
שהיתי איתה, חשבתי עליה, התמקדתי בה, ניפיתי תשובות שהרגישו נכונות
אבל לא ממש נגעו ,
לא הרגישו "ה"דבר..
. הסתובבתי עם זה מדי פעם במשך היום, והלכתי לישון עם זה בלילה.
התשובה הגיע לפנות בוקר אחד, כתחושה חמקמקה אך נוכחת שהתבהרה לכדי מילים
שהרגישו בדיוק
"זה".
הפחד הכי גדול שלי היה להיות מי שאני .
מי שאני באמת. באמת שלי. מי שאני עם מה שיש בי בכל רגע הווה.
הפחד הזה הופיע לאורך חיי בכל מיני דרכים.
התחבא מתחת לביישנות וזהירות,
התבטא דרך "מה יחשבו" ו"מה יגידו",
העביר אותי בתוך חששות וחוויות של להיות לא-מובנת, לא-ברורה, לא-מקובלת,
שונה,
ושכן בתוך אמונות שאני לא מספיק... משהו. כל פעם משהו אחר.
לפעמים הוא הלך לפני, ופעמים רק ליווה אותי מאחורי או מצדדי.
לפעמים הוא היה בינוני או קטן, או כמו צל מלווה, או צעיף שקוף שמכסה
ומגלה.
יכולתי לזהות את הפחד הזה רק כיום, כש"אני" כבר נמצאת.
ואז הבנתי שהייתה שם מישהי
שהתחבאה כל הזמן.
ושלא כמו בסיפורים זה לא השתנה ברגע אחד. וזה גם לא בדיוק שהיא הייתה
ורק התחבאה.
הבנתי שהמהות הזו של מי-שאני-באמת-ברגע-זה התגלתה יותר ונוצרה יותר
ככל שיכולתי יותר
להקשיב לעצמי, להיות איתי , לתת
לי רשות ומקום, להעיז להוציא את המהות שלי לאור דרך הזהירות והפחד. לאהוב אותה כפי שהיא.
כפי שאני.
ולמה אני אומרת שהפחד הזה "היה", האם הוא נעלם?
יש הרבה זמנים שאני מרגישה
שכן. ויש רגעים שהוא מזכיר לי שהוא עדיין שם.
שמבחינתו יש חלקים שלי שממש, אבל ממש,
אי אפשר לתת להם רשות עכשיו
או לאפשר להם נוכחות עם האדם הזה (הזר, או הקרוב אלי ביותר..)
או ברגע הזה (הרגע שבו זה קורה..).
אבל לרוב אני כבר נוכחת, נמצאת, ויודעת אותי. אני פה.
וכשאני מזמינה אותך "לחולל את תנועת החיים שלך, להשמיע את קולך
בעולם",
לזה אני בעצם מתכוונת. להזמנה להקשיב, לעורר, להכיר, להוציא לאור, את
מה שחי בך עכשיו.
איך נעשה זאת?
דרך הקשבה והזמנה וזיהוי תנועת החיים שלך, דרך
הערטילאי ביותר וה-הכי פרקטי.
דרך תהליכי התמקדות, ותנועה למי שמתאים,
ובעיקר בדרך שמתאימה בדיוק למה שיעלה ויגיע מתוכך.
ומיועד למי שלמדו התמקדות, בסיס או הסמכה, ולמי שירצו -
גם מהווה חלק
מתכנית ההסמכה בהתמקדות בשילוב תנועה,
(יש עוד זמן אך מספר משתתפים מוגבל, כדאי לשריין תאריכים ולהירשם אצלי),
או דרך תהליך אישי איתי.
*כל המילים המודגשות הן קישורים,
שכדאי להקליק עליהם לפרטים.
אגב, בסוף עופר לא הספיק לשאול אותי על הפחד הגדול ביותר שלי... .
אבל כן דברנו על התמקדות, ועלי, וגם קצת על תנועה. והייתה גם מוזיקה
נפלאה.
אם תרצו לשמוע את התכנית, לחצו על הקישור הזה
סופשבוע חמים ונפלא
איריס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה